בדרך כלל, כדי לזהות לקויות למידה, אנחנו בודקים את רמת התפקוד. למשל, נבדוק טעויות בקריאה כדי לזהות דיסלקסיה, טעויות בכתיבה כדי לזהות דיסגרפיה, וטעויות בחישוב כדי לזהות דיסקלקוליה. אבל אולי אפשר לעשות את זה טוב יותר?
המחקר שתצטרפו אליו מנסה ליצור מדד רגיש יותר לזיהוי סוגים מסוימים של לקויות למידה באמצעות מעקב אחרי תנועות העיניים בזמן הקריאה, ניתוח הדפוס הטיפוסי של תנועת עיניים, וזיהוי חריגות מהדפוס הזה.
במסגרת הפרויקט תיקחו חלק באיסוף הנתונים ובניתוח שלהם.
ידע בסיסי בפייתון, ומוטיבציה לפרויקט שמנסה לרתום את המחקר כדי להשפיע על החיים של ילדים