מי אני? פרופ' איה מלצר-אשר
אני מגיעה מתחום הבלשנות, חקר היכולת הלשונית האנושית. בבלשנות, אנחנו מנסים להתחקות אחרי הידע והמנגנונים שמאפשרים לבני אדם לדבר ולהבין זה את זה: מה מאפשר לנו, כדוברים, לתרגם מחשבות לסדרה של צלילים
(או לתנועות ידיים, במקרה של שפות סימנים), וכמאזינים, לתרגם סדרה של צלילים (או תנועות ידיים) למחשבות? הרבה אנשים (ואני ביניהם) מאמינים שהיכולת הלשונית היא פסגת ההישגים של המוח האנושי: היכולת הכי מורכבת, הכי יצירתית - זו שהופכת אותנו לבני אדם.
במעבדה שלי אנחנו חוקרות עיבוד משפטים: מה קורה כשאנחנו מעבדים משפט, מילישניה אחרי מילישניה? איך אנחנו משתמשים בזיכרון עבודה, בחיזוי ועוד, כשאנחנו מבינים משפטים? ואיך תכונות השפה הספציפית שאנו דוברים משפיעות על התהליך? כדי לענות על השאלות האלה, אנחנו משתמשים בכלים התנהגותיים (למשל, מדידת זמני קריאה) ובכלים אלקטרופיזיולוגיים – מדידת פעילות חשמלית במוח – שיכולים לתת לנו אינפורמציה מדויקת מאד לגבי אילו תהליכים קורים במוח, ומתי.
אבל למעשה, כדי להבין באמת יכולת כל כך מורכבת, צריך לשאול שאלות יותר בסיסיות: איך אינפורמציה מקודדת ברשת תאי עצב במוח? וכדי לענות על זה, צריך להבין איך תאי עצב מתקשרים זה עם זה; וכדי לענות על זה, צריך להבין מה המנגנונים המולקולריים שעומדים בבסיס התפקוד של תאי עצב. מחקר המוח מכסה את כל הספקטרום האדיר הזה, ממולקולות ועד קוגניציה והתנהגות, וכל הרמות קשורות זו לזו ושלובות זו בזו.
וזה גם היופי בבית הספר סגול למדעי המוח. יש בו חוקרים וחוקרות מובילים מכל התחומים, החל מנוירוביולוגיה, עבור ברפואה וחישוביות, וכלה בקוגניציה. החוקרות והחוקרים מבית הספר מגיעים משבע פקולטות שונות (!): מדעי החיים, מדעים מדויקים, רפואה, מדעי הרוח, מדעי החברה, ניהול, ואמנויות. בית הספר נותן מסגרת משותפת לחוקרים ולסטודנטים מהתחומים השונים ומאפשר שיתוף בידע ובשיטות. רק עבודה משותפת כזו יכולה לאפשר בסופו של דבר הבנה אמיתית של המוח על כל מורכבותו.
מילה לסטודנטים בבית הספר סגול
הסטודנטים בבית הספר הם מהטובים ביותר בקמפוס, והם המשאב הכי גדול של בית הספר. בתואר הראשון הסטודנטים מתמחים בשני תחומים (למשל, בלשנות וביולוגיה, או מדעי המחשב ופסיכולוגיה), עם דגש על מדעי המוח. המבנה הזה של התואר הראשון מאפשר לסטודנטיות ולסטודנטים לרכוש ידע מעמיק בתחומים מסוימים, אך גם לקבל "מבט על" על חקר המוח.
סטודנטים רבים ממשיכים לתארים מתקדמים בבית הספר – באחת מיותר מ-100 המעבדות של החוקרות והחוקרים בבית הספר – ומגיעים להישגים ולתגליות חשובות ומרגשות כבר בזמן הלימודים. המחקר בבית הספר חדשני ופורץ דרך בזכות הסטודנטיות והסטודנטים המתקדמים שלנו, שתמיד דוחפים אותנו קדימה. הבוגרים שלנו משתלבים הן באקדמיה, והן בתעשיות הביו-טק וההיי-טק.
ומילה על העתיד
בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת ה-AI והלמידה העמוקה (deep learning). אני חושבת שלמהפכה הזו יהיו השלכות מעניינות מאד על חקר המוח. השלכה אחת היא מתודולוגית: השיטות האלה מאפשרות לנו לנתח ולהתמודד עם כמויות אדירות של נתונים, בסדרי גודל שלא יכולנו לדמיין עד כה. העובדה הזו יכולה להקפיץ את המחקר ולהביא לתובנות חדשות שנראו רחוקות מאד עד לפני שנים בודדות. ההשלכה השנייה היא כמעט פילוסופית (אם כי אפשר לחקור אותה בצורות מאד קונקרטיות): עד עכשיו אנחנו, חוקרי המוח, חקרנו את המוח האנושי, ומוחות של בעלי חיים אחרים, ואילו עכשיו יש סוג חדש של מוח – מוח שאנחנו יצרנו, אבל אנחנו לא ממש יודעים איך הוא פועל ולמה. האם המוחות המלאכותיים האלה דומים למוח שלנו? או שונים ממנו מהותית, בצורה בלתי ניתנת לגישור?
